אולם הכנסים      

אני נכנס לחדר ומעטים מפנים אלי מבט,
גם כך, אני לא אוהב הצגות.
את הכוס אני אוחז בחוזקה
כשהיא תיגמר מה יישאר.

כולנו מסרבים להודות
אבל יש בנו צורך להאמין
שאכן יש פה
איזה ערך מוסף.

האורות מתגברים וכל העכברם מתפזרים,
מצהירים, אנחנו לא מופנים
אנחנו עוזבים ברצון
לווידוי התקרה הגדול-

צריך לסרב לעצמך, לרצון להישמע
אין בך דבר מיוחד
אתה תמות כמו כל אחד.
נועדת לקטנות
רק כמה מילים בודדות
בחוג המוצמצם.

כולנו פקידים קטנים,
הולכים ומתכווצים
עם השנים.