יום שלישי, 21 באפריל 2015

מגע מקרי

מפגשי ה-בוק סרפינג מאפשר לאנשים אקראיים, מוכרים וזרים  להיפגש זה עם זה דרך הקראת טקסטים. 
במוצ"ש האחרון זכיתי בפעם השנייה לקחת חלק בבוק סרפינג שחברתי הטובה והמשוררת ענבל אשל כהנסקי הנחתה, באירוח חמים ונעים יחד עם בעל הנפלא יאיר. נושא המפגש היה "זיכרון גוף".
אני הצגתי את שירי ללא השם ובעל שלוש שורות-

את הידיים החסרות לו
הוא רושם בעיפרון,
חורט כל מגע מקרי.

תודה לכל הנוכחות והנוכח, על ההקשבה הרגישה והאדיבה, האינטמיות והכנות הנעימה, על העוצמות והשעשוע בין לבין.

יום שבת, 28 במרץ 2015

עַל קְצֵה הַגָּג (או תקראו לרווחה)


כשקראתי את שירי "על קצה הגג", שהתפרסם "בביטאון השירה" המצויין, קרה לי דבר נדיר - התרגשתי מהשיר כשם שבכלל לא כתבתי אותו, והאמת שדי שכחתי מקיומו. 
אז אוי ואבוי אם שירים הם כמו ילדים, כי אז היה צריך לקרוא לרווחה. אני מודה לאורן עילם שתמיד מפתיע אותי לטובה עם מה שהוא בוחר לפרסם שלי ושל אחרים.


(בכל מקרה ערב "על סף ספר" בדיזנגוף סנטר, המשותף לשרון קשרו ולי, נדחה לעת עתה למועד לא יודע.)

עַל קְצֵה הַגָּג / רז סופר

נֶעֱמַדְתִּי עַל קְצֵה הַגָּג
וְרָאִיתִי עֵץ צָעִיר וְעָדִין
נֶאֱבַק.

זֶהוּ גּוֹרָלֵנוּ, לִנְזוֹל
כְּאוֹתָן טִיפּוֹת אַחֲרוֹנוֹת
הַמְהַדְהֲדוֹת בְּמַרְזֵב
לְהֵאָסֵף וּלְהִשָּׁכַח.

יום שבת, 21 במרץ 2015

בתחתית האקוריום

כמו בכל יום שישי גם השבוע יצא עוד גיליון נפלא של "ביטאון לשירה" (http://social-poetry.co.il/bitaon), כתב עת שבועי לשירה, והשבוע זכה שירי "בתחתית האקווריום" להתפרסם בו.
שיר זה מתחבר מאוד לרעיונות המרכזים של המפגש שלי עם שרון קשרו בערב "על סף ספר", אשר יתרחש ב19 לאפריל, בשעה 20:00, במתחם "הסלון"  שבדיזנגוף סנטר.
"על סף ספר" הינה סדרת אירועים בהנחיית המשוררת חגית בת אליעזר, המציגה משוררים ואת יצירתם באופן ישיר ובדיאלוג פתוח עם הקהל. הערב יעסוק בשירה וכתיבה, מיתוסים ומיתולוגיה, צלקות הילדות, מסע הגיבור, והמפגש בין תהליך היצירה והתהליך הטיפולי.
גם שרון וגם אני עוסקים בתחום הטיפולי-חינוכי, בתחום החינוך המיוחד. שנינו יוצרים מתוך התהליך הטיפולי, מתוך חקר החוויה האנושית והכאב שמרכזה.

בְּתַחְתִּית הָאַקְוַרְיוּם / רז סופר

בְּתַחְתִּית הָאַקְוַרְיוּם שׁוֹכֵב
מַחְשָׁבוֹת צָפוֹת מֵעָלָיו
הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהֶן
וְלֹא עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ
כִּי הֵן שֶׁלּו.

הַזְּכוּכִית מִתְעַגֶּלֶת
וּפְנֵי הָאֲנָשִׁים מִתְמַשְּׁכִים
הֵם מְנַסִּים לָגַעַת בּוֹ,
לִנְשֹׁךְ בְּחִיּוּכִים סְתוּמִים
לְלַטֵּף אֶת עוֹרוֹ הַנָּזִיל.

אֲנִי חוֹר שָׁחוֹר, לוֹחֵשׁ מְבֻלְבָּל,
זָרוּק בֶּחָלָל, קוֹרֵא לְעֶזְרָה.