זמן רב הותרתי את הבלוג השירה שלי מיותם, החלטתי לשוב אליו. יש אנשים המתקשים להזניח את שירתם, מתעקשים שיש להם משהו להציע, אני אחד מהם. אז הנה שניים באווירה ביתית, קטנים ושקטים, אני מקווה שהם ילחשו בכם משהו, רז.

מים ולחם

1.

הוא שוטף פניו

וחושב

מים תמיד מוליכים להיכן שהוא

אני עיוור בנהר, הוא כותב בראי

נוזל אליך כמו תמיד

תהי לי ים

ואשקע במצולותייך

2.

הלחם החם עולה כחזיון

מתוך המכשיר,

הוא מברך ומפזר מלח

מעל שכבת האבוקדו הירוקה

שני עלים בודדים נותרו

באדנית האדומה

הוא משקה ומלטף,

מי ייתן כוחות לקיץ הזה

רוחות מדבר בחלון,

זמן רב אנשים נדדו

עד אשר מצאו מקום

תמונה (אבל)

האור מהחלון זוחל מעליה,

על המפה

כוס מים חצי ריקה

ושני לימונים שלובים

 

 

המילה סליחה עולה בראשה

היא אפילו לוחשת אותה

לכיסא הריק שממולה

 

 

ריח קפה חריף

כובש את גופה

מבלי שאיש העמיד מים

 

 

ענף משתובב מסיט אותה

וצלצול מתגבר עובר דרכה,

אין מי שיימצא

בצד השני של השיחה