קפה

היא מחכה בקפה ולא מצפה לדבר,

ישנם דברים ברחוב

אבל הם חולפים מהר

וזה טוב.

 

הרהור עובר בשדרה, נעמד מול חלון ראווה

ומתאים חולצה לגוף שעוד לא נברא,

זוהי ילדה בת חמש

עם צמות זהובות

ושם

שעדיין לא ניתן לחשוב עליו.

זאת עיר מצוינת לאופניים, גם לרגלים

שיודעות ללכת היטב,

אפשר לספור צעדים

היא אוהבת לספור צעדים.

פעם היא חקרה את היחס בין הצעדים שלה

לצעדים של אביה

ועד שהגיעו לבית הספר התבלבלה,

היה צריך להתחיל הכול מהתחלה.

לאימא לא היו צעדים

היו אלה קפיצות ציפוריות זעירות,

אף אחד לא עמד בקצב שלה.

 

מה יש בעקבותיה, היא רושמת לעצמה -

יש לבדוק את טיב צעדי,

לכל דבר טוב יש סוף

גם לקפה.

האם כל הסוכר תמיד שוכב בקרקעית ?

תוהה עמוקות ושולחת אצבע גנובה

לאסוף את כל מה שהשפל השאיר,

צדפות קטנות ונשכחות.